הצעות ל שינויים בחינוך- עקרונות.
1. 100% הצלחה בחינוך חובה, כל תלמיד יוכל להצליח בהתאם ליכולתו, אין נכשלים.
2. אחריות בלעדית של המערכת החינוכית ללמידה, כל הלמידה תעשה בבית הספר .
3. רצף חינוכי מגיל 4 עד 18, (או 16) בלי מעברים, מרכז חינוכי אחד בו כל הילדים בקהילה ילמדו.
לתוכניות הלימוד הרגילות יתווספו תוכניות העשרה בנושאים שונים .
4. ביה"ס שהוא מרכז חינוכי ישמש גם מרכז טיפולי לילד ומשפחתו.
כל הייעוץ הרפואי, הפסיכולוגי ואחר יינתן בבית הספר.
5. למורים יינתנו כלים לאבחון היכולת הלימודית של התלמיד ולהתאמת הידע הנלמד ליכולתו.
(אבחונים דידקטיים ופסיכולוגים לא יעכבו מתן עזרה לימודית לתלמידים)
6. תוכנית הלימודית תכלול לימודי חובה באומנות או ספורט.
7. תוכנית הלימודים תכלול תרומה ועזרה לקהילה.
8.הוועדות הפנים משרדיות יתנהלו באופן ידידותי ושיתופי, (וועדת השמה,ועדת שילוב, וועדה בין
מקצועית).
9. תכנית הלימודים תכלול גם שעורים נפרדים לבנים ולבנות וסביבות לימודים שונות.
10. לתלמידים המעוניינים ובהתאם להמלצת המורים תינתן האפשרות לתוכנית לימודים אישית.
כל תוכנית לימודים אישית תעוגן בהסכם כתוב בין המשפחה ובית הספר.
רפורמות אלה יתנו לילדים הרגשה שהם מוצלחים ובעלי יכולת ומסוגלים להחליט על רמת הידע אותו הם ירכשו.
שינויים אלה יפחיתו את הנשירה, האלימות והפגיעות המיניות ויחזקו את הקהילה.
שינויים אלה ייצרו חברה טובה יותר לכולם, פחות פשע אלימות ותסכול, יותר סיפוק , יצרנות ואחווה.
המצב הנוכחי והסיבות לשינוי בתחום החינוך:
המערכת מכשילה כ- 20% מהתלמידים, הם לא נכשלים הם מוכשלים.
ילדים רבים מאד שונאים את בית הספר ואת הלימודים.
רבים יוצאים פגועים עם דימוי עצמי נמוך ותחושות כישלון שמלוות אותם כל החיים.
הסיבה העיקרית היא קשיים בלימודים וחוסר אפשרות להצליח בהם.בערך 20% מהילדים אינם מסוגלים להצליח בתוכנית הלימודים הרגילה.
הם מועדים לכישלון! הם מפריעים, אינם לומדים גם את מה שהם מסוגלים, מאבדים עניין בלימודים בכלל, נפגע מעמדם החברתי, הם עלולים לפנות לאלימות ועבריינות.
הקשיים הלימודיים יוצרים מתחים גדולים מאד במשפחה ומפריעים לזוגיות ולאושר הכללי
במשפחה, במידה ובית הספר יספק להם תכנים לימודיים ומסגרת שאפשר בה להצליח, הם ישקיעו בה, ייהנו ממנה ויהיו מרוצים מהמערכת, גם ההורים יהיו שבעי רצון וכל הקהילה תרוויח אזרחים מרוצים וטובים.
האחריות הבלעדית ללמידה חייבת להיות של בית הספר.
הבית אינו המקום המתאים ללמידה!
בבית יש הרבה הפרעות ללמידה, טלוויזיה, משפחה, משחקים ומתחים.
הורים משקיעים כספים רבים להשלים את הלמידה של בית הספר.
במידה התלמיד ילמד ברצף, ללא הפרעות ויקבל עזרה לימודית תוך כדי הלמידה, היא תהיה יותר יעילה, לא תפריע למהלך חיי המשפחה, לא תגרום למתחים במשפחה ולא תוסיף להוצאות הכספיות של המשפחה.
המעברים במוסדות הלימודיים מגן לכתה א', מיסודי לחטיבת ביניים ולתיכון אינם תורמים דבר ליכולת הלימודית, להפך הם מערערים את היציבות בחייו של התלמיד. הוא נתקל במסגרות זרות, מורים זרים שלא מכירים אותו.
הזרות גורמת לניכור ולהשקעה של משאבים הנדרשים ללימודים.
כל מעבר הוא עיכוב בלמידה!
הוועדות (וועדת השמה ועדת שילוב וועדת בין מקצועית,ועדת החלטה) מתנהלות בצורה משפטית עוינת ומאשימה את ההורים והילד.אנשים יוצאים פגועים וכועסים.
בחיים המודרניים כשאחוז הגירושים גבוה והמשפחות לא יציבות, בית הספר צריך להיות מקום יציב בו כל ילד וכל משפחה מוכרים ויכולים להיעזר במערכת.
המעברים פוגעים בעיקר בתלמידים החלשים ויכולים לגרום להם למפלה שאין ממנה תקומה.
בית הספר (והקהילה) צריכים לספק את הצרכים אותם המשפחה לא מצליחה לספק לילד.
במערכת החינוך, יש דגש רב והקצאת משאבים גדולה מידי לתחום האבחונים הדידקטיים והפסיכולוגים.
אין צורך בהרבה אבחון כדי לתת מעט טיפול!
אפשר להפנות את המשאבים לטיפול ועזרה!
אם היו מקדישים את כוח האדם המיומן לעזרה, היינו פותרים באופן יסודי הרבה בעיות.
יישום השינויים בתחום החינוך יחזק את החברה בישראל ויקטין את האלימות והפגיעות המיניות.