אחת מהמטרות העיקריות של שלטון דמוקרטי הוא עשית צדק. כל הגדרה של עשית צדק תכלול וודאי אי פגיעה באזרח החף מפשע .
כל פגיעה של השלטון באזרח חף מפשע תחשב כעוול שלטוני.
שיטת השלטון הדמוקרטית בישראל גורמת מעשיי עוול רבים מספור, בכל תחומי החיים, חינוך, בריאות, רווחה, כספים ומשפחה
שלושה
מודלים מדריכים את עשיית האי צדק הישראלית, הראשון, הכחשת טבעו המולד של האדם השני, הזכות
הציפיות לשוויון והישגים לכולם, השלישי זכות החקירה שאינה מוגבלת בזמן.
חינוך
מערכת חינוך החובה שוללת את חופש הבחירה של הילד ומשפחתו לגבי תכני הלימוד.
היא כופה לימוד של תכנים במסגרות שחלק מהתלמידים אינם מסוגלים להצליח ולהגיע אפילו לציון עובר.
חלק מהתכנים אינם מעניינים אותם ולחלק הם מתנגדים.
חוסר היכולת להצליח גורם לפגיעה בביטחון העצמי.
הלימוד נעשה במסגרות גדולות, חד גיליות.
מסגרות אלה מגבירות את האלימות המתחים והתחרותיות בין התלמידים.
הכישלונות הלימודיים והחברתיים גורמים לפגיעה מתמשכת בהערכה העצמית, לירידה במוטיבציה להצלחה, לפגיעה באמון ובביטחון ביכולת.
התוצאה היא פניה לעבריינות, סמים, בעיות התנהגות, פרזיטיות ותחושת כישלון שיכולה להמשך לאורך שנים רבות ולעבור לדור הבא.
(70% מהעבריינים בבתי הסוהר הוגדרו כבעלי קשיי למידה.)
כל התלמידים רוצים להצליח ומושפעים מאד מהערכת החברה לגבי יכולתם השכלית, הניתנת להם כציונים בבית הספר.
לאזרחים קטנים אלה נגרם עוול מכיוון שמערכת החינוך מכשילה אותם על ידי כך שהעמידה בפניהם דרישות שאינם יכולים למלא בהצלחה.
הסיבה העיקרית להכשלה זו, היא הנחות מוטעות לגבי טבעו של האדם והשפעת הסביבה על התנהגותו.
עקרון שוויון הזכויות ועצם קיום המושג זכויות מכתיב למערכת השלטון שאיפה למימוש זכויות אולם בפועל וטבע האדם הוא כזה שאין שוויון ביכולות, בכישורים, בנטיות ובתנאי הפתיחה במרוץ להצלחה. סיבה נוספת לכישלון הוא העדר רצף חינוכי ומעברים מיותרים בין מוסדות לימוד.
גן- יסודי – חטיבה - תיכון.
החוקים הנוקשים במערכת החינוך שמטרתם שוויון, פוגעים בחלק מהתלמידים וגורמים להם עוול לכל החיים.
יש ילדים שיכולים להגיע להישגים לימודיים רק אם יקבלו עידוד מסיבי וחיבוק אוהב מהמורים.
ללא עידוד ועזרה הם יכשלו!
המערכת לא בנויה ולא מחויבת למצבים אלה.
דוגמא - נערה בת 14 אובחנה כבעלת יכולת לימודית נמוכה, לחוצה מצד הוריה שאינם מעריכים נכון את יכולותיה הלימודיות הנמוכות מצפים ממנה להישגים גבוהים מיכולותיה.
מאשימים את בית הספר בהישגים הנמוכים.
אותה ילדה נכשלת בכל המקצועות בהם המורים מתייחסים אליה רגיל ומצליחה בכל המקצועות בהם המורים מעודדים מחבקים ועוזרים.
דוגמא - ילדים הסובלים מקשי קשב וריכוז ואינם מסוגלים להקשיב ולהתרכז במסגרת קבוצתית אולם מסוגלים ללמוד היטב במסגרת פרטנית, יכשלו ויוכשלו במערכת החינוך המאפשרת אך ורק לימוד בקבוצות.
דוגמה נוספת - ילדים רגישים וחסרי ביטחון בעצמם, יפגעו מאד במעבר ממסגרת בית ספר יסודי למסגרת חטיבת ביניים בה הם צריכים להסתגל לאנשים ולתנאי לימוד חדשים לחלוטין.
הם ינתקו מחברים, יפחיתו בהישגים הלימודיים וירגישו פחות טוב עם עצמם ובחברה.
לעיתים לא יצליחו להתאושש מהמשבר שהמעבר גורם.
דוגמה נוספת – הדרישה להצלחה בכל המקצועות גורמת לילדים בעלי קושי במקצוע אחד
לרוב מתמטיקה להיכשל בכל המקצועות מכיוון שלמרות מאמציהם אינם מצליחים במקצוע אחד.
להערכתי 10 עד 20 אחוז מהילדים יוצאים פגועים ממערכת החינוך.(פגיעה מיותרת)