עמותה " למען צדק טבעי - אישי"
צדק טבעי הוא מערכת יחסים הוגנת בין האזרח לשלטון שבו המערכות השלטוניות מתאימות את עצמן לטבע האנושי.
מטרת הקבוצה ששמה המלט למען צדק טבעי היא שינוי המערכות השולטות באזרח באופן מתחשב בתכונות המולדות של האדם, מבלי לפגוע בתפקוד החברתי.
עקרונות
א. העמותה נוסדה בידי קבוצת מטפלים ושאינם מטפלים , אשר צברו ניסיון רב בהתמודדויות עם קשיים אנושיים אישיים ומשפחתיים הנובעים מעצם טבעו של האדם, ומתובענותה של המציאות המודרנית.
העמותה מציע לפתוח דף חדש בין השלטון לפרט ולהתאים את המערכות השלטוניות המחייבות וכופות, לצרכים המולדים של הפרט תוך התחשבות במגבלות
הטבע האנושי.
ב. העמותה לא קמה למטרות רווח, אלא למטרות הענקת סיוע אישי וחברתי בלבד.
ג. מטרתנו העיקרית היא להציע עזרה לאזרח מן השורה בהתמודדויותיו הקשות (ולעיתים מייאשות), עם חוסר הצדק שנעשה עמו בידי מנגנוני ביורוקרטיה מערביים-מודרניים.
זאת משום ששרידתם המוצלחת של מנגנונים אלו על הקשיים שהם עורמים בפני האדם הפשוט (בשוגג ובמזיד), מחייבת ידע נוקדני מדוקדק, זמן וכסף שלרוב אינם מצויים ברשותו.
ד. העמותה תציע ייעוץ וסיוע בפועל בתחומים קהילתיים שונים כחינוך, רווחה, רפואה, אלימות במשפחה ועוד, העמותה מציעה לשנות חוקים ודרכי פעולה של המערכות השלטוניות.
ה. העקרונות וגופי הידע שבאמצעותם תנסה העמותה לסייע הם אלו של מדעי טבע האדם, בעיקר כפי שנצטברו, הוכחו ותועדו במרוצת העשורים האחרונים.
ו. בהשתתת הצעותינו על גופי ידע אלו, אנו מאמינים כי העזרה אשר תתאפשר תהיה ניכרת וממשית בהיותה: אמפירית, מחויבת לתוצאות בשטח, שקופה ציבורית, ניזונה מכללי אתיקה ברורים, ונקייה מאינטרסים ומאידיאולוגיות – עפ"י הדרך שבה מתאפיין המדע בעשורים האחרונים.
ז. הנחתה האמפירית של העמותה היא כי עפ"י הנראה, מערכותיו האורגניות של האדם טרם הצליחו להתאים עצמן לאורח החיים הקדחתני והתזזיתי של המודרנה המערבית. מאידך – לא נראה כי מנגנוני הבירוקרטיה מצדם עושים מאמץ מיוחד בכדי להתאים עצמם לאופיו של האדם וליכולותיו.
ח. העמותה מצהירה בזאת כי היא חפה מכל השתייכות פוליטית, זרמית או דתית, וכל אדם שירצה לסייע ולהיות שותף בכנות בעשייתה יוכל למצוא את עצמו בשורותיה.
נושאים ובעיות שאנו מציעים התערבות וסיוע בהן:
חינוך:
הבעיות הקיימות כיום במערכת החינוך:
תיוג תלמידים ככישלונות, עקב הערכה נוקשה על הישגים עיוניים בעיקר שבה מותנית התקדמותו של התלמיד במעלה הכיתות.
תלמידים נושאים תדמית זו עמם לחיים, דבר המגביל את הערכתם העצמית ואת הצלחתם.
שלילת יכולת הבחירה במקרים רבים מהתלמיד ומהוריו באשר למסגרת החינוכית.
הצעותינו:
1. ביטול חטיבות הביניים, כחלוקה מוסדית - שרירותית התורמת להפרדה של התלמיד מחברתו ולכיולו המוטעה מבחינה הישגית - לימודית.
2. חוויית הצלחה לכל תלמיד, התאמת תוכן הלימוד לכישרוי התלמיד. 100% אחריות – 100% הצלחה.
3. רציפות חברתית לכל אורך תקופת הלימודים.
4. החלת אמצעי ענישה שמותאמים לטבעו של התלמיד ואשר יימנעו פגיעה ארוכת טווח בו.
במקרה של פגיעה בין ילדים – עדיפות לטיפול ע"פ ענישה.
5. בית הספר כמוסד טוטאלי – הלימוד והתרגול ייעשו בו בלבד (יום לימודים ארוך, ביטול "שעורי הבית"), מתן תמיכה רפואית, ונפשית-רגשית
כחלק אינטגרלי ממסגרת המוסד.
6. בית הספר כמוסד קהילתי – יידוע ושיתוף מלא של ההורים במצב הילד בכל התחומים.
7. תכני חינוך רחבים שיונחלו לתלמיד כמוזיקה והאמנות.
8. הנהגת התנדבות חובה בעזרה לקהילה כבר בגילאי 7-8.
מקרה לדוגמא:
חוות דעת פסיכולוגית
רענן, בן 14
סיבת הפניה - כוונת בית הספר להשאיר את רענן כתה או להעבירו לבית ספר אחר בעקבות ירידה בהישגיים הלימודיים והתנהגות מפריעה.
הגורם המפנה: אימא.
חוות הדעת מבוססת על ראיון עם האם, ביקור בית, שיחה עם רענן ועיון באבחון פסיכולוגי משולב שנערך לפני שלוש שנים על ידי השרות הפסיכולוגי בעיר מגוריו.
מצב נוכחי:
רענן, תלמיד עולה
לכתה ט' בחטיבת הביניים הישגיו הלימודיים נמוכים מאד, כשהוא מקבל ציון "נכשל" ברוב המקצועות. מבחינה התנהגותית הוא עוזב את הכתה ללא רשות ומפטפט.
הוא אינו אלים ואינו מפריע למהלך הלימודים בצורה יוצאת דופן.
מבחינה חברתית הוא משתלב יפה מאד, הוא מתמיד בספורט ונחשב לספורטאי מצטיין.
רקע משפחתי לימודי:
רענן הוא הילד הצעיר במשפחה, לרענן שני אחים גדולים ממנו. אביו נפטר לאחר מחלה ממארת כשרענן היה בן 5.
התפתחותו הייתה תקינה וטובה בכל התחומים, הוא הסתגל יפה לכל המסגרות הלימודיות, והישגיו היו טובים מאד עד כתה ד'.
רענן תמיד היה ועודנו מקובל, אהוד וספורטאי.
במהלך כתה ה חלה הידרדרות בלימודיו ומאז המוטיבציה שלו בלימודים ירדה מאד, אך רמת ציוניו הייתה גבוהה עדיין.
בכתה ה' נערך לו אבחון פסיכו דידקטי מקיף.
האבחון הצביע על אינטליגנציה הנמצאת בתחום הממוצע, עם פער גדול מאד בין התחום המילולי הגבוה לתחום הביצועי הנמוך. כמו כן התגלו ליקויי למידה משמעותיים בתחום ההתארגנות ובתחום התפישה החזותית.
האבחון הרגשי הצביע על רגישות גבוהה ופחד גבוה מכישלון.
כמו כן על קשיים גדולים בביטוי הרגשות ועיבוד רגשות האבל והאובדן של מות אביו.
רענן היה בטיפול פסיכולוגי לסירוגין בכתות ה'-ו', אולם כיום אינו מעוניין להמשיך בטיפול פסיכולוגי. בבית רענן סגור, אינו מדבר על רגשותיו וקשה מאד לדעת מה הוא מרגיש ואת אשר הוא חושב.
יחד עם זאת, אין סימנים של מצוקה מיוחדת, הוא מתנהג בצורה רגילה, אוהב את בני משפחתו ואת חבריו, צוחק ונעזר בחוש הומור, וממשיך בפעילויותיו החברתיות והספורטיביות באופן רגיל.
דיון
רענן חווה משבר רגשי מתמשך הבא לידי ביטוי בעיקר בתחום הלימודי ובמסגרת הלימודית. המשבר נובע מהעובדה שאביו נפטר ואינו יכול לתמוך בו עוד ומהעובדה שהוא בעל מבנה רגיש ופגיע מאד ואינו מסוגל להתמודד עם קשיים ותסכולים. קשיי הלמידה שלו הנובעים מליקויי למידה ספציפיים גורמים לתסכול וחרדות, והוא נמנע מהם ובורח מכל קושי לימודי. הוא מתקשה להתרכז בלימודים, בזמן השיעור הוא מתמלא בחרדות ולכן הוא קם בפתאומיות ועוזב את הכתה ללא התייחסות למורה.
יחד עם זאת בתחומים בהם הוא טוב ומצליח כמו בחברה ובספורט הוא מתמיד, השקיע ואף מגיע להישגים.
כוונת המערכת הלימודית להעבירו בית ספר או להשאירו כיתה רק יחריפו את מצבו הנפשי מכיוון שינתקו אותו מהחברה שבה הוא משתלב יפה ושואב כוחות וחיזוקים חיובים.
רענן זקוק ליחס תומך ולהבנה מלאה לגבי קשייו הלימודיים, הוא מתקשה מפני שאינו מסוגל להתרכז ולהשקיע עקב ליקויי הלמידה ולא עקב עצלות.
היכולת הגבוהה שלו נשארה כפי שהייתה אולם אינה מסוגלת להתממש כרגע עקב רגישות גבוהה וחרדות של כישלון.
סיכום
רענן הוא ילד בעל אינטליגנציה תקינה, אשר אובחן כלקוי למידה ומתקשה בשנים האחרונות לגייס כוחות ללמידה. בתחומים האחרים הכוללים ספורט, חברה ומשפחה הוא מצליח מאד ואף נהנה בעשייתו.
הירידה במוטיבציה ללמידה פורמאלית נובעת משילוב של רגישות מבנית גבוהה, חרדת כישלון, העדר אב תומך וחרדות של גיל ההתבגרות.
ניראה כי בהמשך השנים הוא יתחזק ויצליח לממש את הפוטנציאל הטמון בו. ניתוקו מהמסגרת החברתית בה הוא חי כיום יפגע קשה במעמדו החברתי ובדימוי העצמי ועלול לגרום לנזק בלתי הפיך ומשבר נפשי חמור. הוא זקוק להמשך ויציבות במסגרת הלימודית הנוכחית בה הוא שואף להיות ולהצליח. להערכתי הוא יגיע לנקודת מפנה, יתחזק ויחזור למסלול של למידה ותפקוד לימודי טוב.
מכתב התודה שנשלח לפסיכולוג טובי פלד מאם הילד:
לטובי תודה שעזרת לי לשלוף את הילד שלי מהמלתעות המאיימות של מערכת החינוך, שאיימו ללעוס ברעבתנות של חיית טרף את מה שעוד נותר ממנו, לאחר שהיה נתון בין ציפורניה.
במיומנות של מאלף בקרקס גרמת לאותה מערכת להתעדן ולבצע מופע מחודש הרמוני ומתורבת. אמנם אנחנו עדיין רוקדים על חבל דק אבל בשיווי משקל ובשליטה מרשימה.
אני כותבת לך את המכתב הזה על מנת שתפרסם אותו באתר שלך ומתוך תקווה שהורים לילדים שנתונים במצב דומה ידעו שיש מה לעשות גם כשהחרב מונפת על הצוואר וזה הסיפור שלנו :
בני הצעיר (מבין שלושת ילדי) היה בן 5.5 כשאביו נפטר. ילד רגיש, חכם, מוכשר, ספורטאי מצטיין שהוביל את נבחרת ביה"ס להישגים מרשימים. תפקד בצורה ראויה לציון ברוב שנותיו בביה"ס היסודי, הן מבחינת התנהגותית, לימודית וחברתית. לקראת סוף כיתה ה' היה משבר בביה"ס שהציף קשיים רגשיים כנראה על רקע האובדן שחווה.
להפתעתי, רמת היכולת של ביה"ס להכיל ולתמוך בקשיים אלה שאפה לאפס.
האטימות של המערכת הזמינה רגישות יתר והסתגרות מצידו, הקשיחות הזמינה עקשנות והתובענות הזמינה אדישות. כך הפך הילד שלי מילד בעל ביטחון עצמי , שמח, ומצטיין לילד מסתגר, עצוב ומופנם שאינו עומד בדרישות הלימודיות של ביה"ס. התחום היחידי שלא נפגע היה התחום החברתי בו המשיך להיות אהוב ומקובל. כך זה נמשך שנתיים וחצי.
השנה בעקבות החלטת המערכת להעבירו למסגרת של חינוך מיוחד (לא להאמין) או להשאירו כיתה, פניתי לטובי בהמלצה של חברה טובה. במס' פגישות בודדות הוא זיהה את מקור הבעיה . בעזרת חוות הדעת המקצועית שכתב והשתתפותו הפעילה בוועדות שהוזמנו אליהם הצלחנו להפוך את הקערה על פיה ולשנות את הגישה העוינת של המערכת כלפי בני. שינוי הגישה וההתנהלות המחודשת של צוות ביה"ס כלפי בני גרמו לו להתגייס בכוחות מחודשים, לחדש את האמון שלו במערכת ובעצמו, ולהגביר את המוטיבציה שלו להצליח.
אנחנו אמנם בתחילת הדרך אך למרות הפער הלימודי הרב שצבר הישגיו שוב טובים. הוא מכין שיעורים בקביעות , ניגש לבחנים, מקבל ציונים טובים ומתפקד שוב כתלמיד מהשורה.
לעולם אהיה אסירת תודה לך טובי, על רמת המקצועיות הגבוהה ויכולת האבחון החדה שלך , על הרגישות, ההבנה האמפטיה ועל הביטחון הנחישות שבהם תמכת בנו מול הגורמים המקצועיים של מערכת החינוך.